תעשיית המין המסחרית של הזנות נותרה תעשייה משמעותית ברחבי העולם במשך מאות שנים. בחברות עתיקות ומודרניות כאחד, אנשים עסקו במין תמורת כסף מסיבות שונות, ויצרו תעשייה של מיליארדי דולרים. זנות כוללת החלפת שירותי מין או פעילויות קשורות אחרות תמורת כסף, סחורות או טובות הנאה, בדרך כלל בין שני צדדים או יותר. מדינות ברחבי העולם אימצו עמדות מגוונות בנושא, מה שהוביל לגישות תרבותיות ומשפטיות שונות באופן דרסטי כלפי התופעה.
העדויות המוקדמות ביותר לזנות מאורגנת מתוארכות לתקופה השומרית העתיקה בין 3200 ל-212 לפנה"ס. בסביבות תקופה זו, כוהנות המקדש האמינו להציע טובות הנאה מיניות בתמורה לכסף כחלק ממנהגים דתיים. באותה תקופה, עובדי מין הונצחו בפסלי "הארלו הקדוש" של מסופוטמיה, מה שסימן כי המקצוע התקבל באופן רשמי. אנשי חצר סיניים שירתו לקוחות ארמון בצורת פילגשים, ורקדנים מסין אף השיגו מעמד, עושר וזכויות כתוצאה מהעסק הרווחי ביותר. חלק גדול מהאיזון ההודי העתיק של עושר חומרי ועבודה רוחנית נבע מהיחסים בין ללקוחות.
זנות נותרה מקור הכנסה חשוב עבור אנשים רבים ברחבי העולם. על פי הערכות, 42 מיליון בני אדם ישתתפו בזנות ברחבי העולם. התעשייה צמחה מהר יותר מקצב הצמיחה הכולל של הכלכלה העולמית בעשורים האחרונים. תעשיית המין מוערכת בהכנסות שנתיות של בין 100 ל-185 מיליארד דולר בשנה. יתר על כן, מחקר שנערך בקרב לקוחות גברים של עובדות מין באירופה מצא כי הלקוחות היו בעיקר ממעמד בינוני או ממעמד כלכלי גבוה יותר. מכאן עולה כי זנות כרוכה בעסקאות שוק ישירות בין לקוחות בעלי עושר סביר לבין עובדים המספקים שירותי מין.
גורמים שונים נקשרו לסחר במין. אלה כוללים צורך כלכלי, מצב השכלה, דינמיקה מגדרית, השפעות דתיות ותרבותיות וזמינות משאבים. מדינות עניות עשויות להיות מושפעות במיוחד, מכיוון שאי השוויון בהכנסות והיעדר הזדמנויות כלכליות יכולים להניע אנשים מסוימים להפוך לעובדי מין. עובדי מין אחרים עשויים לעשות זאת כאמצעי להימנע מעוני וכדרך להשיג מעמד כלכלי גבוה יותר. באופן דומה, נצפה כי נשים רבות שהופכות לעובדות מין עשויות להיות מונעות על ידי הכבוד המוצהר של המקצוע והשפעת הכסף.
המעמד החוקי המדויק של הזנות משתנה ממדינה למדינה, אם כי היא מפורסמת בדה-קרימינליזציה בהולנד ובאזורים מסוימים בהודו. מספר מדינות, כמו אוסטרליה, אימצו מודלים דומים להולנד, שעושה דה-קרימינליזציה של עבודת מין כל עוד היא נעשית במוסד מורשה. במקומות אחרים, הזנות מוגדרת כעבירה פלילית ומוסדרת בכבדות על ידי הממשלה, כמו בבריטניה או במלזיה. מדינות אחרות, כמו נפאל, הפכו אותו לפלילי, תוך התייחסות לזונות כאל קורבנות ולא כאל תוקפים. זה מגיע לעתים קרובות בצורה של תוכניות שיקום כדי להפנות עובדי מין למקצועות אחרים.
ההשפעות של הזנות חורגות הרבה מעבר לתעשייה עצמה. נטען כי הפללה או הוצאה מחוץ לחוק של זנות מובילה בין היתר לעלייה באלימות, התפשטות מחלות מין וסחר בנשים. זנות מקבלת פעמים רבות קונוטציה שלילית בשל הקשר שלה לסחר בנשים, עם זאת, חשוב לציין כי אמנם קיימת חפיפה בין שני אלה, אך הם נבדלים זה מזה. יתר על כן, המודלים הנוכחיים של רגולציה על זנות נוטים לערבב בין שני המושגים, מה שמקשה על ההבחנה בין השניים. כתוצאה מכך, עובדות מין רבות המעורבות בפעילויות חוקיות ובהסכמה נותרות בתת-הדגשה וחשופות לניצול.
השיח סביב הזנות מורכב ורב פנים, ודורש הבנה תרבותית ומשפטית עמוקה. למרות שלעתים קרובות נגועה בהכללות שליליות, זנות נותרה צורה לגיטימית של עבודה ועבודה עבור מיליוני אנשים. לפיכך, על הקהילה הבינלאומית להבטיח כי יינקטו פעולות מתואמות הן כדי להגן על עובדי מין והן להעצים אותם בקנה מידה עולמי. יש לפתח נהלים שיסייעו במניעת ניצול וסחר בבני אדם, כמו גם שיטות למתן גישה לשירותים רפואיים וחברתיים, באמצעות שיתוף פעולה בין בעלי עניין שונים. יוזמות אלה צריכות להתייחס לדינמיקה התרבותית הייחודית של כל מדינה, ולתעדף את זכויות האדם וזכויות העבודה של המעורבים בתעשייה.
